דוקטור ז'יוואגו

23. מגדלינה אני

לילה קטן, השד שלי נמצא שם,
בעבר, ההחזר שלי.
הם יבואו למצוץ לי את הלב
זיכרונות של הוללות,
מתי, עבד לאופנים גברים,
הייתי שוטה דמוני
והרחוב היה המקלט שלי.

נותרו כמה דקות,
והשתיקה תגיע המוות.
אבל לפני שהם עוברים,
אני חיי, להגיע לקצה,
כמו ספינת אלאסטרים,
אני נשבר לפניך.

אה איפה הייתי עכשיו,
המורה שלי ומושיעי,
כששולחן בשולחן
הנצח לא יחכה לי,
כמו חדש, מלאכה מקוונת
מבקר פיתוי על ידי.

אבל להסביר, מה המשמעות של חטא
ומוות וגיהינום, והלהבה היא גופרית,
כשאני מול כולם
איתך, כמו בריחת עץ,
גדל יחד בייסורו הבלתי ניתן להבחנה.

כאשר הרגליים שלך, יֵשׁוּעַ,
נשען על הברכיים,
ואני, יכול, ללמוד לחבק
סרגל טטרהדררי חוצה
וזה, לאבד רגשות, קרוע לגוף,
מכין אותך לקבורה.

ציון:
( 238 הערכה, מְמוּצָע 3.68 מ 5 )
שתף עם חבריך:
בוריס פסטרנק
הוסף תגובה

  1. "מפגש"

    שיר ד"ר ז'יוואגו “מפגש”

    תשובה
  2. ולדימיר

    אה * עבודה נעימה!!!
    לְהַמלִיץ

    תשובה
    1. קיריל

      אני קורא בפעם הראשונה, מעניין

      תשובה